פורמט של קבצי תמונה.
זהו פורמט שמאפשר לשמור תמונות באיכות גבוהה אבל בצורה מכווצת מאוד.
הוא זוהר בתמונות שבהן יש חילופי צבע חדים (כלומר לא שינויי גוונים בצורה מדורגת, אלא חיתוכי צבעים ברורים), כולל אפשרויות לתמונות זזות, אבל מצד שני הוא מוגבל ל 256 צבעים.

כדי לענות על בעיות החופשיות שלו, הומצא הפורמט png המצוין, שלהבדיל מ gif לא מוגבל ל 256 צבעים.
כדי ליצור אנימצית png צריך להשתמש ב mng, ולא כל הדפדפנים תומכים בזה (וגם הרבה תוכנות לתמונות עוד לא מכירות בפורמט הזה).

זה עונה על השאלה אני מקווה.

ברק.

הפטנט, אגב, הוא על שיטת הדחיסה - LZW - Lempel-Ziv-Welch, למפל וזיו המציאו את השיטה המתמטית בטכניון לפני למעלה מ 20 שנה ווולש השלים משהו שהפך את זה ליותר מעשי. זה תרגיל נחמד לממש את האלגוריתם (אם תצליך למצוא את המאמר של וולש ב-IEEE משנת 82 או 84 בערך). זה אותו אלגוריתם שהיה ב-compress הישן של יוניקס. זהו לא אלגוריתם שמותאם לקבצי תמונות בכלל ולכן לא נחשב טוב בזה, jpeg הומצא במיוחד לקבצי תמונות והרבה יותר טוב מ-gif.

לא מסכים
jpeg הרבה פחות טוב מgif

לא מסכים
jpeg הרבה פחות טוב מgif

בכלל לא. JPEG תומך ביותר צבעים ויותר קימפרוס תמונה (הפלט הוא תמונות קטנות יחסית)

אתם משווים תפוחים לאגוזי מלך...

לLZW וJPEG מטרות שונות לחלוטין. LZW מבצע דחיסה של כל פורמט נתונים דיגיטלי מבלי לאבד אף ביט בתהליך, קרי, אם תמיר תמונה גולמית לGIF או PNG(שמשתמש באלגוריתם מאותה משפחה), ובחזרה לתוצר הגולמי תקבל תוצאה _זהה_.

האלגוריתם בJPEG הוא lossy, בתהליך הדחיסה הוא מסיר פרטים מן התמונה על מנת להוריד מנפחה. כמות הפרטים המוסרת תלויה בערך "האיכות", כאשר למעשה בערכי איכות גבוהים(מעל 80) בדרך כלל יהיה קשה לעין האדם להבחין בשינויים.