כל מי שמתבונן בעולם תוכנת הקוד הפתוח של האינטרנט, עולם יצרני ופעלתני ביותר, יבחין ודאי בסתירה מעניינת. סתירה בין השקפת העולם שתכנתי הקוד הפתוח, הנקראים גם האקרים, טוענים שהם דוגלים בה, לבין התנהגותם בפועל, בין האידיאולוגיה הרשמית של תרבות הקוד הפתוח, לבין יישומה.

תרבויות הינן מכונות מסתגלות. תרבות הקוד הפתוח מהווה תגובה לאוסף מניעים ולחצים הניתנים לזיהוי. כמו ברוב המקרים, הסתגלות התרבות לתנאי סביבתה מתבטאת הן כאידיאולוגיה והן כידע מובנה, לא מודע או מודע למחצה. כמו כן, קיימת מחלוקת בין ההסתגלות הלא-מודעת של התרבות לבין האידיאולוגיה המודעת, וגם תופעה זו אינה נדירה.

במאמר זה אנסה לרדת אל שורשיה של הסתירה, ואשתמש בה כדי לגלות את המניעים ואת הלחצים הנ"ל. אסיק מספר מסקנות מענייינות על תרבות ההאקרים ועל מנהגיה. אסיים עם מספר הצעות לגבי דרכים שבהן ניתן לנצל את הידע הקיים בתרבות ההאקרים.

תרגום המסה הוא פרוייקט של שלומי פיש ומתרגמים נוספים.

רבים מתבלבלים וחושבים שתוכנה חופשית משמעותה תוכנה חינמית. יתכן שבמקרים מסויימים זה נכון אבל זו כלל אינה הכוונה במונח תוכנה חופשית. תוכנה חופשית היא תוכנה שרשיונה עונה על הקריטריונים הבאים:

1. מותר לכל אחד להריץ את התוכנה, לכל מטרה.
2. מותר להסתכל בקוד המקור של התוכנה ולהתאים אותה לצרכיך.
3. מותר להפיץ את התוכנה כך שאתה יכול לעזור לחבריך בכך שתיתן להם להשתמש בתוכנה שלך.
4. מותר לשפר את התוכנה ולשחרר את השיפורים חזרה לציבור הרחב.

ראו מידע נוסף במאמר הגיגים על מחשבים: מהי תוכנה חופשית? מעת אורי עידן.

מאמרים נוספים של אורי עידן בעברית בנושאים הקשורים למודל התוכנה החופשית והקוד הפתוח והזיקה שלהם לעסקים, חינוך ועוד.

מספרים שפעם שאלו מתכנת מקצועי שפיתח דרייבר לכרטיס רשת למה הוא משחרר את העבודה שלו תחת רישיון GPL חופשי. אותו אחד ששאל ניסה להבין מאיפה הטירוף הזה, לעשות עבודה מקצועית ואז לשחרר את הקוד בחינם, ועוד כך שכל אחד יכול לראות את הקוד ואפילו לשנותו.

התשובה הייתה "תראה, אני השקעתי בדרייבר הזה כמה ימי עבודה, ובתמורה אני מקבל 80 מגה של קוד חופשי שאחרים כתבו, בחינם, ואתה טוען שאני משוגע?"

העיקרון המודגם לעיל הוא שיתוף - אתה תתרום משהו ובתמורה תזכה לקבל הרבה הרבה יותר בחזרה.

באנגלית free משמעו חינם (כמו בבירה) או חופשי (כמו בדיבור). התוכנה היא חופשית - לא בהכרח חינמית. החופש מאפשר לך מספר דברים, כמו למשל לראות את הקוד, לעשות שינויים בקוד ולהפיץ מחדש את התוכנה. תוכנה חופשית לא מכריחה אותך לתת את התוכנה בחינם. ההבדל המהותי הוא שבעוד בתוכנה לא-חופשית הכסף מגיע בעיקר מרישוי, בתוכנה חופשית הכסף מגיע מהפצה ומשירותי ערך מוסף.

תוכנה חופשית היא לא אנטי-מסחרית!!!! רד האט היא חברה מסחרית והיא מתפרנסת לא רע. IBM ו HP ו SUSE הן חברות מסחריות שעושות כסף טוב מהפצת תוכנה חופשית. חברת תוכנה חופשית יכולה להיות קפיטליסטית בדיוק כמו כל חברת תוכנה קניינית.

תוכנה חופשית תגרום בדיוק למצב הפוך מאבטלה - שלהרבה יותר מתכנתים תהיה עבודה. במקום למשל שחברה מסויימת שיושבת בחו"ל תעשה מיליארדים, יועסקו הרבה יותר מתכנתים מקומיים בפיתוח תוכנה ו/או בביצוע שינויים והתאמות לתוכנות חופשיות וכו' וכו'.

מומלץ לקרוא את המאמר הזה בכדי להמחיש את העיקרון.

אגב, מי שחושב שתוכנה קניינית כן נותנת ביטחון תעסוקתי, שיספר את זה למתכנתי נטסקייפ, dBase, WordPerfect, דגש, איינשטיין ועוד רבים אחרים שפשעם היחיד היה שמי שעמד מולם לא לוקח שבויים. בסופו של דבר, תוכנה חופשית יכולה למנוע את המונופוליזם הדורסני שחברות קנייניות (רבות, אם כי בלי הכללה) נוהגות בו.

אם אתה לא רוצה להשתמש בשרותי הערך המוסף, אזי הרישוי והשימוש בתוכנה הוא חינם. אם אתה רוצה להשתמש בשירותי הערך המוסף, זה יעלה לך אבל פחות. יוצא שאתה משלם רק על מה שאתה צריך, ועל שירותים אמיתיים (הדרכה, תמיכה וכו') ולא על רישוי וירטואלי שהולך בעיקר לכיסים של בעלי המניות של הספקים שלך.