ההרגשה האישית שלי שזה פוגע בעיקר בסנטוס ודומיה (לי אישית יצא להעזר בתכולה המדוייקת של ה־SRPM הנ"ל (בגרסאות שונות מסנטוס 4 ו־5) כדי להתאים תיקונים מסויימים במודול קרנל חיצוני מסויים), והרבה פחות באורקל. לכן אני לא לגמרי מסכים איתך שזה לא פוגע בחופש.

זה לגיטימי לחלוטין. זכותה של חברת רד־האט לעשות כרצונה. מחויבותה העיקרית היא, בסופו של דבר, להרוויח כסף. אבל לא לגמרי מסתדר לי עם הכיוון הנוכחי של החברה.


צפריר

אני מסכים - זה אומר שללקוחות CentOS אין אפשרות לוותר על חלק מהפאצ'ים של RedHat (כדי להשתמש בpatch שנועד ל vanilla שמתנגש עם patch'ים אחרים ,לדוגמה),אבל כל עוד אפשר לקבל גישה למאגר הgit של RH בקנייה של רשיון בודד זה נראה לי סביר,חשוב שהם יכלו להשאר תחרותיים.

תמיד אפשר להריץ diff בין גרסאות, הבעיה היא לדעת איזה קוד שייך לאיזו בעיה. חברות גדולות לא אוהבות לקבל ערימת שינויים בלי לדעת מה בדיוק נכנס, וכך מקשים על העלוקות לגנוב להם חוזי שירות.

ואת "מה נכנס" מחזיקה רד-הט אצלה חזק בבטן, כמו שמישהו החזיק את הקוד של המדפסת של סטלמן אצלו בבטן ולא שיחרר לאף אחד אחר. שינויים היה אפשר לקנות רק ממנו. ממש קוד פתוח במיטבו. לא?

לקוחות משלמים של רד־האט יכולים לראות מהם השינויים: הם מקבלים גישה לממשק ווב למאגר הגיט הפנימי שבו מפתחי רד־האט משתמשים. אולם חוזה השרות אוסר על הלקוחות להעביר את המידע הזה הלאה.

זה בהחלט חוקי (אם נראה לכם שלא, אתם מוזמנים לבדוק לעומק. כבל מקרה נראה שיש הסכמה על הנקודה הזו). אבל זה נראה ללא מעט אנשים מנוגד לרוחו של רשיון ה־GPL.

כמוכן, נראה לי שדווקא באורקל ונובל זה פחות פוגע. הם יכולים לקנות כמה רשיונות, לדאוג לשחזר בעץ עצמאי פנימי משלהם את השינויים, ולעבוד לפיו. נראה לי שזה פוגע יותר במפתחים הקטנים.

צפריר